אדם העוסק בחכמת הקבלה נקרא מקובל. אדם המקדיש את חייו ללמוד את רזי התורה, את האלוקות מבחינה עיונית ואף מבחינה מעשית. מקובל הוא אדם רגיל כמונו שיש לו משיכה גדולה לחקר האלוקות, הוא רוצה לדעת ולהרגיש את כוחות הטבע הפועלים בתוכו ומתוך ההרגשה והניסיון לכתוב ולהביע את תובנותיו.
תחום הקבלה גדול ונרחב ומתפרש להרבה תתי תחומים, יש גם נטייה לחשוב שהקבלה היא מיסטיקה יהודית, כישופים ונושאים אחרים שכדאי לא להתקרב ולעסוק בהם. המקובל שעוסק בקבלה פרקטית ומעשית לא עסוק בדמיונות או במעשה כשפים אלא ההפך הגמור, הוא מאוד מחובר למציאות ולקרקע אבל ראשו בעולמות עליונים. המקובל חוקר את הטבע שבו הוא נולד. הוא חוקר ומחפש תשובות לשאלות הכי קיומיות ומהותיות של החיים, תוך כדי לימוד בכתבי הקבלה הקיימים הוא רוכש אט אט חוש נוסף על חמשת חושיו הקיימים וזהו החוש הרוחני. החוש הרוחני מאפשר לו לראות ולהבין עולם שלם שאנו חיים בו אך נסתר מאתנו.
המקובל חי חיים רגילים כמו כל אדם אחר אין לו לבוש מיוחד או כל סממן חיצוני שונה מאדם רגיל, הוא עובד לפרנסתו מתחתן ומקים משפחה לא מסתגר ולומד כל היום ואף מקיים את כל חובותיו לחברה ולמדינה ויחד עם זאת חוקר ומגלה את העולם הנסתר, העולם העליון. המקובל מתרגל לחיות במקביל מצד אחד בחייו הגשמיים ומצד שני בעולם הרוחני.
כמו כל תחום בחיינו גם בתחום הקבלה קיימים הרבה זרמים דעות ומומחים וכל אחד כמובן טוען לכתר, כל התחום של אנשים שטוענים שהם מקובלים ונותנים כל מיני עצות לאנשים אחרים איך להצליח בזוגיות, עבודה ובריאות זהו תחום כמו כל השאר של הבטחות שמרגיעות את האדם שמחפש מזור לצרותיו ומעדיף לקנות איזה קמע או ברכה זה כמו מים קדושים או חוטים אדומים, כל אלה רק הצורה
ההפוכה ממקובל אמתי שחוקר את שורש הבעיה ולא מנסה לטפל בסימפטום.
מקובל אמיתי שואף תמיד להגיע לאמת, להגיע לשורש עצמו, לספק הכוח הראשי לגלות ולהוציא מההסתר את מה שלא נגלה לנו להסביר לפרש ולספק גישה לכל מחקריו באופן שגם אנשים רגילים עם רצון מיוחד לגלות את סודות היקום יוכלו גם כן להתקרב לחכמה היחידה בעולמנו שנותנת תשובות אמיתיות לכל תחומי חיינו.