ניתוח לתיקון אף מהווה התמודדות עם מספר אתגרים בו זמנית: קודם כל, האף עצמו עבר שינויים בעבר ונקודת המוצא פחות טבעית ונקייה ולכן גם דורשת יותר מאמצים טכניים וזמן ההתאוששות הוא גדול יותר מאשר בניתוח האף הראשון. ממחקרים עולה כי אחד לשבעה ניתוחי אף מצריך ניתוח תיקון בשל המורכבות שלו ובשל הבולטות של תוצאות הניתוח בפנים של המנותחת או המנותח. לכן הוא דורש מנתחים בעלי יותר ניסיון והכשרה במגוון מיומנויות לטיפול בהיבטים השונים של התיקון.
בחלק מהמקרים יש להתייחס לניתוח תיקון אף כניתוח שיקום אף, כלומר כמקרה שבו האף עבר טראומה או תאונה קשה ויש לשקם אותו למצב תקין הן ברמה התפקודית והן ברמה האסתטית. המטרה היא כמובן לשפר את האסתטיקה של הנחיריים, לוודא את התקינות של תפקוד האף עצמו וכמובן לכוון אל צורת האף הרצויה בעיניי המטופלת או המטופל. במקרים אחרים ניתוח אף דורש ניתוח תיקון בגלל תופעות לוואי ובעיות חריגות שמתעוררות בתהליך ההחלמה כגון שינוי בפרופורציות של הפנים או לאחר מספר שנים כתוצאה מהזדקנות האף.יש המנצלים אותו במקרה כזה גם לביצוע של פילינג עמוק ולעיתים גם לטיפול מזותרפיה.
אמנם אין הגבלה על מספר ניתוחי האף שניתן לעבור כפי שגם הוכיח מייקל ג'קסון אך כל ניתוח עלול ליצור צלקות שמחלימות פחות ופחות והופכות בולטות יותר, מה שמקשה על תהליך ההחלמה וכמובן על הנראות האסתטית. היבט זה של הניתוחים החוזרים מחייב מיומנות רבה יותר של המנתח והכרה של טכניקות המאפשרות להצניע יותר את הצלקות ולאפשר את התוצאות האופטימליות. חלק מניתוחי האף מצריכים לקיחת רקמה ייחודית לטובת מבנה הנחיריים. רקמה זו נלקחת מאזורים אחרים בגוף כגון קיר הסחוס שבין הנחיריים, תנוך האוזן והצלעות. אך ככל שנעשים יותר ניתוחים כך גם מאגרי הרקמה מדלדלים ויש להבין מאין תילקח הרקמה הנוספת מבלי לגרום לבעיות באותו האזור. במקרים קלים יותר ניתן לתקן את ניתוח האף ללא ניתוח, כלומר על ידי הזרקות של חומצה הילארונית או על ידי שימוש בחומרים עם תוצאה קבועה ומתמשכת יותר. במקרים כאלו ניתן לפסל ולהשיג את התוצאה הקוסמטית הרצויה מבלי זמן ההתאוששות והמורכבות של ניתוח נוסף.