ספקי שירותי בריאות צריכים לתעד את ההיסטוריה הרפואית המדויקת של החולה ולשאול שאלות על יכולתם להישאר יבשים ולהישמר מדליפת שתן וכן לדייק בהבנת הסימפטומים ותדירות הבעיה. בריחת שתן אצל נשים: לפחות חצי מהנשים שסבלו מבריחת שתן לא דיווחו על כך למטפלים שלהם כתוצאה מבושה או סיבה אחרת מה שהקשה מאוד לקדם טיפול. זו הסיבה שמטפלים צריכים לבדוק באופן שגרתי את רמת היובש של המטופלים המבוגרים ולא להסתמך רק על דיווחים. ניהול התנאים וההתנהלות במקרים של דליפת שתן ובדיקת הסימפטומים השונים כדי לשלול זיהומים מקומיים, הפרעות בחילוף חומרים, עודפי נוזלים, בעיות קוגנטיביות הוא גורם משמעותי וחשוב בטיפול בבעיה.
חשוב לשים לב כי רופאים צריכים לשים לב לתופעות לוואי של תרופות ושינוי התנהגות או בריחת שתן לאחר לקיחת התרופות משום שידוע כי קיימות מספר תרופות המעודדות בריחת שתן. במקרים של בעיה עם תרופות ניתן לנסות למצוא תחליפים או לספק טיפול תומך לאורך זמן נטילת התרופה. כלי חשוב מאוד נוסף יכול להיות תוכנית לאימון שלפוחית השתן למשך שישה שבועות . תוכנית שכזו תכלול ביקורים מתוכננים לשירותים כל שעתיים עם אימון שרירי רצפת האגן ואפשרות להאריך את פרקי ההפסקות ככל שהחולה מצליח או מצליחה לשמור על יובש.
חשוב להכיר את המידע המצטבר על בסיס מחקרים שנעשים וכן לקדם שיתוף של הידע. אחד הרעיונות שמנסים כיום לקדם ברמת נותני שירותי בריאות הוא מרכז ידע עולמי בנושא שיאגד ניסיון פרקטי כמו גם ניסיון מחקרי שנאסף בעיקר בבתי אבות ובתי חולים עם הזדקנות האוכלוסיה בנושא. אך כמו בבעיות רבות מניעה מראש וטיפול בריאותי ושמירה על הגוף יכולה לסייע מאוד בהתמודדות עם הבעיה בזמן אמת. במקרים של מוגבלויות פיזיות שמונעות מהחולה מלהגיע אל השירותים או במקרים של התדרדרות במצב הקוגניטיבי הגורמת לחולה לשכוח את מיקום השירותים רצוי להיעזר במוצרי ספיגה כגון חיתולים למבוגרים או פדים או כלים להתרוקנות בחדר או לצד המיטה. מגוון המוצרים מתעדכן כל העת והטכנולוגיה מאפשרות ליצור מוצרים נוחים ואיכותיים יותר שמסייעות לחיות עם הבעיה עד לפתרונה הסופי.